סירי החליפה אותי

כשהבן שלי עבר לדירת הסטודיו החמודה שלו אמרתי לו שני דברים. האחד, תתקשר אלי לכל שאלה, השני, תצפה שאבקר אותך לפעמים, גם כשלא תהיה בבית. בינינו, דירה כזו היא תענוג להתנחל בה, במילים אחרות to crash it.

אז הוא באמת התקשר לשאול כמה זמן אפשר להשאיר אבוקדו במקרר, מה תאריך התפוגה לאחר שפותחים צנצנת וכמה זמן אחרי שמעבירים את השניצלים מהפריזר למקרר אפשר לאכול אותם, אם הם היו יומיים לפני הפריזר במקרר. הרגשתי שאני בחידון טריוויה וברוב הפעמים צלחתי את התשובות כהלכה והייתי מרוצה מעצמי וממערכת היחסים הנפלאה שבה אני תמיד יוצאת צודקת.

יום אחד השתרר שקט מוזר כזה, שקט שאפשר ממש לשמוע מרוב שהוא רועם. אף לא צלצול ולו חצי צלצול. בסוף היום הילד שלח בקבוצה המשפחתית הודעה בלשון זו: ״אני לא צריך אתכם יותר״ עם צילום מסך בו הוא שואל את גברת Siri כמה זמן אפשר להשאיר פסטה ברוטב עגבניות במקרר וזו עונה לו ״4 ימים״.

מה? את רצינית?? ידע של שנים, ניסוי וטעיה שעלו לי בהמון השלכות לפח האשפה, כולל את האגו שלי, ואת, גיברת מגונדרת חסרת פרצוף כך פתאום לוקחת לי את היתרון היחיד שיש לי עליו?

מדוכאת וחסרת תכלית המשכתי את חיי בלית ברירה כך, מפוטרת ממשרתי היקרה והאהובה, עד שיום אחד קיבלתי תמונה של פסטה כתומה עם הכיתוב ״נגמר לי הרסק אז שמתי כורכום״ בו ברגע חזר הצבע (הכתום) ללחיי, ובטח אפילו סירי החליפה צבעים…