באמת שניסינו

הטלויזיה היתה דלוקה, והתחיל משחק כדורגל. הבת שלי ואני התיישבנו בסלון והתחלנו לצפות. לא היינו לגמרי מרוכזות, אבל ראינו כזה.. נו, אתם יודעים איך זה.

במשך כל המחצית הראשונה התוצאה היתה 0-0. בהפסקה של המחצית שוטטנו בין הערוצים, ולא מצאנו משהו אחר לראות אז החלטנו לחזור למשחק. הקלקתי על המשחק והמשכנו בצפייה.

לאחר כ-40 דקות בעלי הגיע והביט בצורה מוזרה על הטלוויזיה…. הוא לקח את השלט, העביר לשידור החי.. והופ! התוצאה נהייתה 1-0. לא רק שצפינו במחצית הראשונה פעמיים, גם הפסדנו גול!

התגלגלנו מצחוק המוןןן זמן, וניסינו להבין איך לא שמנו לב.

להלן המסקנות:

קיבלנו את זה ששרים את ההמנון גם במחצית השניה

הצצתי מדי פעם בזמנים, וממש לא נראה לי מוזר שהתחילו את המחצית השניה מאפס..

פירגנו לשוער על כך שהוא חסם כמה כדורים, והציל את המצב כל כך הרבה פעמים..

שחקן אחד עשה תנועה משונה, ואמרנו שהוא קצת מגזים עם זה

הפרשנית אמרה משהו פעמיים ואפילו אמרנו ״היא אמרה את זה כבר״ (!)

ועדיין לא קלטנו..

אחרי שסיימנו לצחוק בעלי שאל: "מה, לא שמתם לב שהם החליפו צדדים?"
תגיד אתה צוחק עלי?? גם באותה המחצית אני לא שמה לב מי באיזה צד…

אני לא בטוחה שהפדיחה הייתה שווה את הצחוקים שאחרי, אבל מה שבטוח – למדנו כמה דברים על כדורגל, למשל שלא שרים המנון פעמיים ושלא מאפסים את השעון במחצית השנייה.

התחלה טובה, לא?